האם שינה לא רציפה פוגעת בהתפתחות של תינוקות?

סקירה שיטתית חדשה נותנת תשובה מפתיעה.

אחד המשפטים שאנחנו, נשות המקצוע, שומעות שוב ושוב, ואולי לפעמים גם אומרות בעצמנו, הוא: "שינה רציפה היא חיונית להתפתחות המוח של התינוק".

זה משפט משכנע, הוא אפילו נשמע "מדעי". הוא מופיע בהרצאות, בקורסים, בפוסטים ברשתות החברתיות ואפילו בשיחות עם הורים בטיפת חלב ובמרפאות.

אבל כשעוצרים לרגע ובודקים על אילו מחקרים הוא באמת נשען, מגלים שהתמונה מורכבת הרבה יותר.

בשנת 2024 פורסמה בכתב העת הידוע "Sleep" סקירה שיטתית שביקשה לענות בדיוק על השאלה הזו: האם קיים קשר בין דפוסי השינה של תינוקות לבין ההתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית שלהם?

לדעתי, זו אחת הסקירות החשובות שהתפרסמו בשנים האחרונות בתחום שנת התינוקות, משום שהיא מזכירה לנו עד כמה חשוב להבחין בין מה שאנחנו יודעים, לבין מה שאנחנו מניחים שאנחנו יודעים.

לפני שנמשיך, מענה לכמה שאלות נפוצות:

האם התעוררויות בלילה פוגעות בהתפתחות התינוק?

לפי הסקירה השיטתית משנת 2024, לא נמצאו ראיות עקביות לכך שדפוסי השינה האופייניים לתינוקות בריאים, כולל יקיצות בלילה, פוגעים בהתפתחות הקוגניטיבית או המוטורית.

האם שינה רציפה חשובה להתפתחות?

שינה חשובה להתפתחות, אך כיום אין די ראיות לכך ששינה רציפה כשלעצמה היא תנאי הכרחי להתפתחות תקינה בשנת החיים הראשונה.

האם צריך להמליץ להורים לגרום לתינוק לישון ברצף?

המחקר הנוכחי אינו תומך בהמלצה גורפת להשגת שינה רציפה אצל כל תינוק. יש להתאים את ההדרכה למשפחה ולבסס אותה על הראיות הקיימות.

מה ההבדל בין שינה מקוטעת למחסור בשינה?

שינה מקוטעת מתייחסת ליקיצות במהלך הלילה, בעוד שמחסור בשינה מתייחס למספר שעות שינה שאינו מספק לאורך זמן. אלו שני מושגים שונים, ואין לבלבל ביניהם.

מה בדקו החוקרים?

החוקרים ביצעו סקירה שיטתית של הספרות המדעית. מתוך יותר מ־7,000 מאמרים שנסקרו, רק 22 עמדו בקריטריונים המחמירים ונכללו בניתוח. 

כל המחקרים עסקו בתינוקות בריאים שנולדו במועד, בגילאי 0-18 חודשים, ובחנו את הקשר בין מאפייני השינה שלהם לבין מדדים שונים של התפתחות קוגניטיבית ופסיכומוטורית.

חשוב לציין שלא מדובר במחקר בודד אלא בסקירה שיטתית - כלומר ניסיון לבחון את כלל הידע הקיים בנושא ולא להסתמך על מחקר יחיד.

ומה הם מצאו?

התשובה הקצרה היא:

לא נמצא קשר עקבי בין דפוסי השינה של תינוקות לבין ההתפתחות שלהם.

אבל בואו נפרט ונעמיק קצת.

מבין 22 המחקרים:

• שני מחקרים בלבד מצאו קשרים עקביים.

• שלושה מחקרים לא מצאו קשר כלל.

• כל שאר המחקרים מצאו תוצאות מעורבות ולעיתים אף סותרות.

במילים אחרות, הספרות המחקרית כיום אינה מציגה תמונה אחידה שתומכת בטענה ששינה מקוטעת או יקיצות בלילה פוגעות בהתפתחות.

גם כשבדקו את המשתנים ה"קלאסיים" - לא נמצאה תמונה עקבית

אחת התרומות היפות של הסקירה היא שהחוקרים לא הסתפקו רק בסקירת הממצאים של המחקרים.

הם בחנו גם אילו משתני שינה נבדקו. והתוצאה הייתה מעניינת מאוד.

ברוב המחקרים שבדקו את:

• סך משך השינה בלילה

• סך משך השינה הכולל ביממה

לא נמצא קשר עקבי להתפתחות הקוגניטיבית או המוטורית.

אלו בדיוק שני המשתנים שעליהם מבוססות לא מעט אמירות שמושמעות כיום להורים.

אז למה בכל זאת יש מחקרים שכן מצאו קשר?

זו אולי הנקודה החשובה ביותר בסקירה.

החוקרים הבחינו בכך ששני המחקרים שמצאו קשר עקבי היו שונים מאוד משאר המחקרים.

הם התבססו על:

• מדד שינה יחיד בלבד.

• ולעיתים גם על נקודת זמן אחת בלבד.

לעומת זאת, המחקרים המקיפים יותר, שבדקו מספר מדדי שינה, מספר מדדי התפתחות או עקבו אחרי הילדים לאורך זמן, נטו הרבה יותר למצוא תוצאות מעורבות או לא למצוא קשר ברור כלל.

זו אינה הוכחה שהמחקרים הראשונים "טועים". אבל זו בהחלט סיבה טובה להיזהר לפני שמציגים את המסקנות שלהם כאמת מוחלטת.

חשוב להבדיל בין שינה מקוטעת לבין מחסור בשעות שינה

אחת הבעיות בשיח הציבורי היא ערבוב בין שני מושגים שונים לחלוטין:

שינה מקוטעת פירושה תינוק שמתעורר מספר פעמים בלילה.

מחסור בשעות שינה פירושו תינוק שישן פחות שעות ממה שגופו זקוק להן לאורך זמן.

זו הבחנה חשובה ומשמעותית.

הסקירה הנוכחית עסקה בעיקר בדפוסי השינה של תינוקות - יקיצות, רציפות השינה, משך השינה בלילה וביממה - ולא מצאה תמיכה עקבית לכך שהם קשורים להתפתחות.

לעומת זאת, כאשר מסתכלים על ילדים גדולים יותר ומבוגרים, התמונה שונה.

שם קיימות כבר שנים עדויות לכך שמחסור מתמשך בשינה קשור לירידה בתפקודים קוגניטיביים, בלמידה, בזיכרון ובביצועים בבית הספר.

החוקרים עצמם מתייחסים לכך במאמר. לדבריהם, ייתכן שהקשר בין שינה להתפתחות שונה בתקופת הינקות, בין היתר משום שהמוח של התינוק נמצא בתקופה של הבשלה מואצת, וגם השינה עצמה משתנה באופן דרמטי מחודש לחודש.

זו נקודה חשובה מאוד, שמזכירה לנו להיזהר מהשלכה אוטומטית של ממצאים ממחקרים על ילדים ומבוגרים - על תינוקות ופעוטות צעירים.

האם זה אומר ששינה לא חשובה?

ממש לא.

וזו אולי הטעות שהכי קל לעשות כשקוראים את הסקירה.

החוקרים מדגישים במפורש שאין לפרש את הממצאים כאילו שינה אינה חשובה להתפתחות.

להפך. הם כותבים שהסקירה מדגישה עד כמה אנחנו עדיין לא יודעים אילו היבטים של השינה, באיזה גיל ובאילו תנאים, עשויים להיות קשורים להתפתחות מיטבית.

כלומר, המסקנה איננה: "שינה לא חשובה".

אלא:

כרגע אין מספיק ראיות כדי לטעון שדפוסי השינה האופייניים לתינוקות - כמו יקיצות בלילה או היעדר שינה רציפה - פוגעים בהתפתחות.

גם למחקר הזה יש מגבלות

אחד הדברים שאהבתי במיוחד במאמר הוא שהחוקרים לא ניסו "לנצח".

הם היו הראשונים להצביע על מגבלות הספרות.

לדוגמה, הם מציינים שרוב המחקרים כללו מדגמים קטנים יחסית ולכן העוצמה הסטטיסטית שלהם הייתה נמוכה.

המשמעות היא שאי אפשר להסיק בוודאות שאין קשר.

אבל חשוב לא פחות:

אי אפשר גם לטעון שיש קשר.

זו בדיוק הסיבה שבגללה מסקנות מדעיות צריכות להיות זהירות.

ומה המשמעות עבורנו, נשות המקצוע?

אנחנו חושבות שהמאמר הזה הוא הרבה יותר מדיון על שינה.

הוא תזכורת לאופן שבו אנחנו מתווכות מדע להורים.

כהורים, אנשים מגיעים אלינו בתקופה רגישה מאוד. הם עייפים. מודאגים. מוכנים לעשות כמעט הכול כדי לא לפגוע בילד שלהם.

דווקא בגלל זה, יש לנו אחריות עצומה.

כאשר אנחנו אומרות להורים שיקיצות בלילה עלולות לפגוע בהתפתחות, אנחנו צריכות להיות בטוחות שהטענה הזו אכן נשענת על בסיס מחקרי מוצק.

נכון להיום, הסקירה הזו מראה שזה פשוט לא המצב.

אין פירוש הדבר שלא ננסה לעזור למשפחות להשיג שינה טובה יותר.

אין פירוש הדבר ששינה אינה חשובה.

אבל יש פירוש אחד שכן עולה ממנה:

זו תזכורת מקצועית חשובה עבורינו, נשות המקצוע, המלוות משפחות בזמנים רגישים להשפעה. עלינו להמשיך ללמוד ולהעמיק בנושאים שונים הקשורים בהתפתחות בגיל הרך, ולשקול היטב את דברינו. זו אחריותנו המקצועית להימנע מהפחדות הנעדרות בסיס מחקרי מוצק.